סביר להניח ששמעת את המילים אנגלית אמריקאית סטנדרטית לתיאור מבטאים מסוימים חסרי צלילים מובחנים. ובכן, ככל הנראה, זה לא אמיתי.
לכל אמריקאי יש מבטא. לאלה שגרו בחלק אחד של המדינה ואז עברו למקום אחר רק כדי לומר להם שיש לך מבטא! אלה חדשות נהדרות.
במשך זמן מה תיארו אנשים את המבטא מצפון-מזרח אוהיו כאמריקאי סטנדרטי, והמבטא התיכון-מערבי זכה לתואר גנרל אמריקאי. אבל בשלב מסוים, אולי במהלך דפוסי ההגירה של שנות החמישים, אנשים עברו והמבטא של המערב התיכון השתנה. במשך כמה שנים נוספות אנשים החזיקו באמונה שהניב של המערב התיכון הוא סטנדרטי, עד שכולם התחדשו והבינו שאנשים ממערב התיכון בהחלט יש מבטא.
כפי ש אטלס אובסקורה שים את זה: ככלל, האמריקנים נוטים להאמין שהמבטא שהם מכירים הכי נכון הוא הנכון ביותר.
כולם חושבים שהמבטא שלהם הוא הנכון ביותר, ושהמבטא של אלה שמדברים בצורה הכי שונה הוא גם הכי לא נכון.
בבלשנות, מבטא הוא דרך מסוימת להגות צלילים. אך חשוב לציין שדרך ספציפית זו של הגיית צלילים עשויה להיות קשורה לסטריאוטיפ ספציפי. ארגו, אם אנשים לא רוצים להיות קשורים לסטריאוטיפ מסוים, הם ינסו בכל כוחם לא לדבר עם המבטא הקשור.
אבל הטוויסט העלילתי הוא שהאמריקאים באמת נוראיים לשמוע מבטאים. אנו מזהים כל מבטא עם צליל או שניים בלבד. כשרוב האמריקאים חושבים על תושבי ניו-יורק, הם חושבים שדווקא. כשרוב האמריקאים חושבים על תושבי דרום, הם חושבים עליכם. הם לא נוטים לשמוע ניואנסים בדיבור, מלבד זוג תנועות או מילים מובחנות.
אם אדם ממערב התיכון מנסה לאבד את המבטא שלו, זה יישמע שונה מאוד ממישהו מהדרום שמנסה לעשות את אותו הדבר. אם שניהם מאבדים את התכונות המזהות ביותר שלהם, אף אחד מהם לא יישמע מודגש במיוחד, אבל הם גם לא ישמעו אותו דבר.
אז בעצם אנגלית אמריקאית סטנדרטית היא שקר ותישמע רק איפה שהגעת, מינוס (אולי) קטין אחד, שמזהה תכונה. אבל החדשות הטובות הן שאף אחד לא יוכל לספר.
יש פרצה נוספת בדיבור שמשתתפי חדשות רבים משתמשים בה כדי להישמע כאילו הם משום מקום: הגייה מדויקת, בדומה למה שיש המכנים קול בימתי, זהה בכל מקום בארה'ב כדי להגיע לחברים בחלק האחורי של הקהל, חשוב לבטא בבירור כל מילה.
כשכל צליל של המילה מבוטא בצורה ברורה מאוד, הוא ישלה את המאזין לחשוב שהדובר חסר מבטא.
לכן, כדי להשתלב במקום רחוק מהבית, ככל הנראה כל שעליך לעשות הוא להנמיך תנועות מסוימות ולהגיד את דבריך.
קיילי ריזו כותבת על נסיעות, אמנות ותרבות והיא העורכת המייסדת של הצלילה המקומית . אתה יכול לעקוב אחריה הלאה אינסטגרם ו טוויטר מיסקיילן.